איכשהו כשאני שואלת על מקום העבודה האחרון,ישר אני מזהה את אי הנוחות,את הדבר הזה שאסור לדבר עליו.
אני יודעת שזה הכפתור שאסור ללחוץ עליו אבל,רק שתדעו שברגע שהוא צץ,שם המסתורין גדל ואז גם הסקרנות של המראיין גוברת.
אותי פיטרו 3 פעמים!!!
שניים מהם אולי קוראים ברגע זה את הפוסט כי הם חברים שלי בפייסבוק .
בפעם הראשונה כשעבדתי בתור מלצרית בקפולסקי
לא שמתי לב שהגשתי מרק עם זבוב מת.
הלקוח שקיבל את המרק עם הזבוב,התלונן ו5 דק' אח"כ כבר הייתי בדרך לאוטובוס,בוכה,מושפלת ועצובה.
באותו רגע,נשבעתי שבחיים לא אקנה יותר את הרוגעלך של קפולסקי.(וואי כמה שהם טעימים,הכי טעימים בעולם!!!)
את מי הענשתי? את עצמי ואת עצמי בלבד. נדמה לי שאף אחד בקפולסקי לא זוכר את המקרה הזה חוץ ממני. מה גם שקפולסקי כבר מזמן נענשו. כל הסניפים שלהם נסגרו.
עדיין אני מפנטזת על הרוגעלך שלהם ומאז מכורה לכל סוגי עוגות השמרים.
בפעם השניה,אחרי חופשת לידה ראשונה.
עבדתי אז כאשת מכירות בחברת יורוקום. הייתי ממש מעולה,נשבעת לכם. מכרתי מלא פלאפונים והבוס שלי,אפילו, היה מרוצה ממני מאוד.(בתקופה ההיא,זה היה יותר לחלק פלאפונים ולא למכור ….)יצא שהוא עזב ואז מנהל אחר,הציע לי להישאר עוד קצת בבית עם התינוקת הג'ינג'ית המהממת שלי כי המחליפה שלי (שהוא גייס)היתה ממש מצוינת….
שוב נעלבתי והייתי בטוחה שבגלל שהפכתי לאמא כבר לא מאמינים שאוכל להשקיע ולהתמסר לשעות העבודה המוגזמות.
היום אני יודעת שמנהלים חדשים מביאים איתם למקום החדש עובדים שהם מכירים ממקומות קודמים.
בפעם השלישית זה היה במקום עבודה שהיה הבית ספר הכי משמעותי עבורי למכירות.
שם זכיתי להיצמד למנכ"ל שלימד אותי בסבלנות רבה את כל מה שאני יודעת גם היום על מערכות ליבה ועל ERP בפרט,על איך להעביר מצגת מנצחת, על מודולים של ייצור,רכש,שרשרת אספקה,ואיך למכור פרויקטים גדולים בתהליכי מכירה ממושכים.היום אני מגייסת מנהלי מכירות כאלה עם תואר בהנדסה תעשיה וניהול וכל פעם מחדש אני גאה בעצמי שקשקשתי על תהליכי ייצור וגם הייתי מסבירה לpresale מה להגיד ללקוח.
זוכרת את השיחה הזו,את הבוקס בבטן,את אי הנוחות של המנכ"ל שהצטער כל כך.
מה קרה מפעם לפעם?
כל אחד שפיטר אותי נתן לי מכה חזקה בבטן, ללא ספק ,יחד עם זאת גם את מתנת ההתבוננות,ואת הרצון להמשיך הלאה ולהשיג יותר.
תכנון והצבת יעדים מייצרים דרך.
דרך חדשה מאפשרת אופטימיות,ציפייה למשהו חדש וטוב יותר.
אני מאמינה שאין דבר כזה כישלון. יש משוב לצמיחה ועוד דבר למדתי לאחרונה ומאמינה בו מאוד.לכל אדם יש את כל המשאבים שהוא צריך על מנת להשיג את מטרותיו.
אז כמה טיפים הכרחיים:
- אם הפצע טרי,אל תלך לראיון עבודה.
- זה הרגע לבקש עזרה,עידוד,שיחה טובה מחבר,בן זוג,הורה וכו'
- חישוב מסלול מחדש.
במירוץ המטורף של החיים,בין משפחה,קריירה,לימודים,אנשים ממעטים לעצור.
לעצירות בחיים יש משמעות וחשיבות.דמי אבטלה הם הזדמנות מצוינת לחישוב מסלול מחדש.
מה אני רוצה? איפה אני ארגיש משמעותי? איזו חברה,משרה חדשה תגרום לי להרגיש בעל ערך ומשמעות?מה היו החלומות שלי? על מה ויתרתי עד כה?
מה עבד ומה לא עבד במקום הקודם? מה למדתי?מה אני רוצה לקדם?לשפר?
הזדמנות לבחינת אפשרויות חדשות: עסק עצמאי,לימודים,תחביבים.
4.פגישות,פגישות פגישות!!! עם קולגות,אנשים שאתם מעריכים,חברים שמכירים אתכם,תתייעצו.
מכל פגישה תצאו עם תובנה,רעיון או אפילו סתם,עם מצב רוח טוב.
רשת הקשרים שלנו היא נכס יקר.תשתמשו ותפעילו אותה.
5.הכנה עצמית לקראת ראיון.
גישה חיובית והתייחסות לנושא הפיטורים. הסבר קצר,משפט או שניים. הסבר ארוך יגרום לכם להישמע מצטדקים. בצעו סימולציות עם משהו שנח לכם. ספרו לו על החוזקות שלכם,על משהו (פרויקט,תהליך מכירה,רעיון)שאתם גאים בו במיוחד,
6.גם אם פוטרתם,תסיימו את ההתקשרות באופן חיובי. תצטרכו ממליצים בהמשך ובלי קשר תרגישו הרבה יותר טוב עם עצמכם כשתעזבו באווירה נעימה.
בהצלחה!!!!
שיתופים של (אחיות) האנטריות 